חיים שאולזון: לקט נושאים

מה כואב לקנאים כל כך שהם מכלים זעמם באנדרטה לזכרו של ר' מאיר שפירא? – המציאות שרבבות יהודים לומדים 'דף היומי'

 

מדובר בתקופה החוזרת על עצמה כל שבע שנים, כשמתקרבים לסיום הש"ס במסגרת לימוד 'הדף היומי' הם יוצאים מחוריהם ומביעים את כל זעמם במציאות הזו. אומרים דרשות שחלילה לא להיסחף אחר הכופרים והאפיקורסים לומדי 'הדף היומי', מסבירים מדוע זה אסור באיסור חמור, ועד כדי כך שאדמור"י סאטמאר כבר הזהירו שחלילה לא יילכו לסיום הש"ס בניו יורק, מפני שמדובר במה שנאסר על ידי אדמור"י בית סאטמאר

האמת היא, כי בשעתו בעת שר' מאיר שפירא זצ"ל קבע את לימוד 'הדף היומי' פרצה מחלוקת קשה, חלק מן הרבנים התנגדו ללימוד 'הדף היומי' ביניהם רבני הונגריה רומניה וגליציה, מי שיקרא את דברי ההסברה של מתנגדי לימוד 'הדף היומי' הם ממלאים אותך במכתבי אותם אדמורי"ם ורבנים שהסבירו כי מאחר והדברים הגיעו ממקור אסור, ר' מאיר שפירא בעיניהם הוא מקור אסור, ומאחר ומטרת 'הדף היומי' היה לחזק את אגודת ישראל שהיא ציונית במקורה, לכן אסור באיסור חמור לקחת חלק בלימוד הזה. הם אומרים, כי חלילה שהם נגד לימוד דפי הש"ס, אבל לא על פי סדר 'הדף היומי'

המציאות היא, שהעולם לא קיבל את דעתם ואלפים ורבבות יהודים לומדים את 'הדף היומי' על אפם וחמתם. הם לא רוצים להשלים עם המציאות הזו, ומביעים את זעמם על פי דרכם באלימות. לפני שבע שנים פרצה מלחמה ממש בנושא הזה, ועתה הם מתכוננים לסיבוב נוסף, ופתחו בלכלוך האנדרטה לכבוד ר' מאיר שפירא בזכרון מאיר בבני ברק

 —-

לאיזה מצב נקלעו נציגי 'דגל התורה' ומי עם מי? – אף אחד לא מקנא בהם

 

הם מסכנים, נקלעו למצב קשה, הם צריכים להחליט במי הם תומכים אחרת יפסידו את מקומם. בירושלים הם קרועים מפני שברור להם כי כל מילה בזכותו של הרב שטיינמן תעלה להם בכסא שלהם. בבני ברק המצב הפוך, ואם תשימו לב, ישנם מי שרצים לכולם. לפני כמה ימים משה גפני ואורי מקלב הגיעו לביתו של הרב שטיינמן וביקשו רשות ללכת גם לר' שמואל אויערבך, הם חששו לא ידעו מה לעשות. ברור היה להם כי ללכת רק להרב שטיינמן ולא לר' שמואל אויערבך הם נקלעים לצרה גדולה. ותופתעו, ר' אהרן לייב התיר להם ללכת אליו. ברור בשביל שלא יראה מצב שיש רק 2 גדולים וההכרעה בין השניים, הם הלכו גם לר' חיים קנייבסקי וגם לר' גרשון איידלשטיין

אבל בואו נתאר לעצמנו מצב של הכרעה. ר' אהרן לייב יאמר כך, ור' שמואל אויערבך יאמר אחרת, מה יעשו משה גפני ואורי מקלב? לכאורה יודיעו כי בלי כינוס של 'מועצת' הרב שטיינמן הוא המכריע. אבל זה יכול לעלות להם ביוקר. אם כי יודע אני שגפני משחק משחק, הוא הולך להרב שטיינמן, משחק כאילו שהוא עימו, ובטלפון מדבר עם הרב קרלנשטיין מגרודנא מורו רובו ודרכו משחק אצל ר' שמואל אויערבך

נציגי הליטאים מתפללים כל יום שלא יקלעו למצב של הכרעה שהגדולים יורו מה לעשות, מפני שברגע שכזה הם בצרות גדולות

מעניין אם יופיעו המחבלים עם עיתון משלהם, מי יחגוג כאן ומי כאן, ומי יהיה מנוי כאן או כאן, או שיעשו מנוי על שניהם בשביל שלא להסתבך. אבל אל תשכחו, יבא יום שצד מסויים יתבע שיוכיחו נאמנות עד הסוף, ואם לא יעשו את מה שיאמרו להם הם בצרות.

במצב הנוכחי משה גפני ואורי מקלב לא בטוחים כלל שהם יישבו בכנסת הבאה, ומנחם כרמל כבר יכול לשכוח מן המקום השלישי פרט אם משנה העיתים והזמנים יחליף את מערך הכוחות הפנימי ובעיקר את הגנרלים וד"ל

 
 
 

מלחמת גדולים ברחוב הליטאי אינו חדש בתשס"ט פרצה מלחמה קשה הרב ליפקוביץ ור' חיים קנייבסקי לא רצו לחתום על הקול קורא

 
מלחמות גודלים ברחוב הליטאי אינו חדש, הם עברו הרבה סוגי משברים, ביניהם זכור לי ערב הבחירות האחרונות כאשר הזעם בבני ברק היה גדול על הרב אלישיב שהתעקש להעמיד את מנחם כרמל במקום השלישי בניגוד לדעתם של הרבנים ר' אהרן לייב שטיינמן ור' חיים קנייבסקי. גם ר' מיכל פיינשטיין אז לא רצה לחתום על הקול קורא הוא זעם על הרב אלשייב שבפרשת זריקת הלבן הוא לא התייצב לצידו ואף לא מחה נגד מעשה הנבלה שעשה בנו של אשר דויטש מן המחבלים של פונוביז' שזרק את הלבן על ר' גרשון איידלשטיין

בסופו של דבר לאחר שהרב אלשייב שלח לרצות את הגדולים ואמר כי טעה בענין  הלבן, וכי הטעו אותו, לו ידע את האמת המלאה הוא היה מוחה, התרצו לחתום אבל בשום אופן לא על הקול קורא של הרב אלישיב אלא בנפרד, ר' חיים קנייבסקי ור' מיכל פיינשטיין כתבו מכתב משלהם אחרת משל הרב אלישיב

כך כתבתי אז בתשס"ט:

'דגל התורה' בסבך מלחמת גדולים
זה לא חדש אבל מתבטא היום יותר מתמיד, כל עוד לא זקוקים לחתימות להתכנסות יחד אפשר לספר סיפורים לעבוד על הציבור, אבל ברגע של אמת, כשצריכים לראותם יושבים זה לצד זה חותמים על אותו 'קול קורא' כאן אחת מן השתיים, או שהם יושבים יחד וחותמים יחד, או שהם מתרחקים זה מזה ולא רואים אותם יחד

אין זה סוד בין בית הרב אלישיב לבית הרב שטיינמן מתיחות גדולה בשל החלטות שקיבלו נגד רצונו. לדוגמא, הם מינו את מנחם כרמל למקום השלישי ב'דגל התורה' למרות שידעו כי הרב שטיינמן אינו רוצה. קחו עוד כמה דברים כאלו, כשנכדי ועסקני בית הרב אלישיב החליטו אחרת, וזו יצרה מתיחות גדולה

יש לציין כי הרב ליפקוביץ זועם על הרב אלישיב על שבשעתו כשזרקו בפונוביז' לבן על הרב גרשון איידלשטיין הוא לא מחה ואף ניצלו את שמו להכות בו על הנאום שלו בפונוביז' נגד אותם מי שעשו זאת

עתה הגענו לרגע האמת, ר' יוסף אפרתי גבאו של הרב אלישיב עבר מבית לבית אצל הגדולים הליטאים וביקש את חתימתם על הקול קורא לבחירות האמור להתפרסם ביום שישי בעיתונים, הוא האמין כי אם יכנס להרב חיים קנייבסקי ויאמר לו כי הוא בא בשליחות חמיו הוא בודאי יחתום, אבל היה המום לשמוע כי כל עוד לא יהיה שלום בין גדולי 'דגל התורה' ובמיוחד עם הרבנים שטיינמן וליפקוביץ הוא לא יחתום על קול קורא כלשהו

ר' יוסף אפרתי יצא משם שבור והבין כי אין לו עוד מה לחפש אצל הרב ליפקוביץ ואצל אחרים, וכי אף הם לא יחתמו, ואם יוודע למי שכן חתם כי האחרים לא חותמים, הם יורו להקפיא את החתימה

זה מה שקרה עם הרב ניסים קרליץ הוא חתם, הוא לא היה בקי בפוליטיקה הפנימית אבל כששמע כי הרבנים קנייבסקי וליפקוביץ לא חותמים טלפן וביקש להקפיא את החתימה להמתין עד שיורה אחרת

מי אשם במצב הזה? מי גרם לכך?

או יותר נכון מי גרמו לכך?

'יתד נאמן' הוא כספרי מינים ואסורים – קובעים המחבלים במכתביהם על ביטול המנוי

 
קיבלתי מן המחבלים כמה מכתבים, אחד ארוך מאוד של כמה דפים ולכן איני מעלה את זה כאן, שם בין היתר מסביר מי שמבטל את המנוי כי הסיבה מדוע שהוא מבטל, מפני שי'תד נאמן' עתה הוא כספרי מינים ודינם לשריפה
 
כמה מעניין, עד זה לא מכבר הספרדים ואחרים שרפו את 'יתד נאמן' עתה המחבלים הם אלו ששורפים את 'יתד נאמן' ומדוע? מפני שהם כספרי מינים
 
מי שיעבור על 'יתד נאמן' לא ימצא שום שינוי מן העבר, אותם הכותבים, אותם המאמרים, השינוי היחיד הוא שהחלו לכתוב על ר' אהרן לייב שטיינמן 'מרן' וזה מה שהופך את 'יתד נאמן' לספרי מינים
 
הבנתם?

אגב, מדוע מכל המכתבים שהם שולחים לנו הם מוחקים את שם הכותב, ממה הם מפחדים? אדרבה, תכתוב בשם המלא, זה ישמע הרבה יותר רציני. ככל הנראה הכותבים פחדנים

 —
 

אין דרך חזור, למחבלים אין עוד ברירה הם נאלצים להקים יומון מתוך חשבון אחד להרוס את כל עולם העיתונות החרדית היומית שתסבול קשות מנתח הפרסום

רבים וטובים מבקשים לדעת מה קורה, בכל יום דיווחים אחרים, ומעשית, האם יופיע יומון חדש של המחבלים כן או לא? מתברר שלמרות שהם מתקשים למצוא מימון, אף אחד לא רוצה להשקיע, וגם הלוואות חוששים לתת מפני שלא יקבלו את הכסף בחזרה, יעקב לבין כאיש עסקים מגייס את כל כוחותיו למצוא כסף זמני להתחיל להריץ את העיתון, למרות שהוא יודע כי הוא מתאבד כלכלית. אין לו ברירה, מדובר כאן בענין של כבוד, הוא וחבריו לא יכולים עוד לחזור אחורנית, הם הבטיחו עיתון, וזה חייב לצאת. השאלה היא רק העיתוי, האם הם יצליחו להשיג את הכסף ולהתחיל כבר ביום שישי הבא כ"ג תמוז, או שידחו בעוד כמה שבועות. אני יודע שהם עושים מאמצים רבים שזה יתחיל לרוץ ביום שישי כ"ג תמוז

אבל כאן עלינו להכנס יותר לעומקם של דברים. איך זה שפותחים עיתון שאין כל ספק כי הוא יפסיד הרבה כסף. אסור לשכוח ש'יתד נאמן' על כל חלקי הליטאים בקושי התקיים, ולהריץ עיתון נוסף רק עם חלק מן הליטאים, ועוד בנוסף כשברור כי חלק מן הרבנים הליטאים יאסרו להיות מנוי עליו, יגביל אותם לא רק עם מנויים, גם עם פרסומים, אז מה עושים כאן

מתברר, כי החשבון של המחבלים הוא, גם לי גם לך לא יהיה, נוציא את העיניים לכם ולנו ושהכל יקרוס. ומדוע?

מי שמכיר את שוק הפרסום יודע כי הוא מוגבל, הוא בנוי על תקציב שנתי והוא מתחלק בהתאם למספר העיתונים. כשהחל 'המבשר' לצאת לאור כולם סבלו, 'המודיע' ו'יתד נאמן' עשו יד אחת נגדו מתוך אינטרס משותף והוא 'נתח הפרסום'. קודם זה התחלק בשניים ועתה מתחלק בשלש. יומון נוסף של המחבלים פירושו להתחלק בארבעה, ופירושם של דברים מכה קשה לכל העיתונות היומית. 'יתד נאמן' פחות יסבול, מפני שיש לו עכשיו גב תומך, יש מי שיזרים כסף מכיסו לכיסוי הגרעונות, אבל האחרים יסבלו סבל רב, הם יחטפו מכה פיננסית

זה מסביר מדוע 'המבשר' החל להפיץ את עיתונו במתכונת דיגיטלית, על מנת שתפוצתו תגדל ויזכה בנתח פרסום גדול יותר, שם נערכים עתה ובזמן למה שעומד לקרות ובטרם מאוחר מדי, כשהסוקרים למיניהם יבדקו מה מידת התפוצה של כל עיתון, מי שיוכיח כי הוא מופץ יותר יזכה בנתח גדול יותר

וכאן אני מגיע למכת המכות והוא האינטרנט. המצב הזה יוביל שבסופו של דבר הכל יעבור לאינטרנט, לא יוכלו עוד להתקיים במסגרת הקיימת, וייאלצו לעבור לשיטה שתאפשר להם קיום. העיתון החדש הזה הוא הפתח להעברת העיתונות החרדית כולה לאינטרנט. – כן, ימשיכו להופיע עם עיתון אבל יחד עם אתר קבוע של חדשות, כפי שעושים היום כל יתר העיתונים הלא חרדים, הם לא יכולים עוד לקיים את העיתון לבד בלי האינטרנט בשל ההכנסות מן הפרסום

תרשמו לעצמכם שורות אלו, ובעוד שנה או שנתיים, תרגישו את המהפכה

 
 
 

כשר' חיים קנייבסקי ביקש לסגור את 'יתד נאמן'

 

מדובר בידיעה שהופיעה ב'פנים חדשות' לפני יותר מעשרים שנה, ר' חיים קנייבסקי לא אהב כבר אז את ההלוך יילך, במיוחד הנוסח וההתנפלויות שהיה דבר חדש. ב'המודיע' כשהכו, אז בחיצונים, כמו מזרחי וחילונים, לא ידעו מלהכות בפנים. אפילו כשהעדה החרדית עשתה חורבן בבעלזא הם הלכו בעדינות, וזו הסיבה מדוע אני עשיתי אז את העבודה השחורה למען בעלזא. 'יתד נאמן' חידש שיורדים על חרדים על מי שלכאורה קרובים, הם הכו בחסידי גור מכות קשות. צעירי גור אז היו בחיתולים או ילדים קטנים ולכן הם לא מודעים לאיזו מלחמה שהתנהלה אז בין הרב שך לגור מעל גבי 'יתד נאמן', ורק אז החל 'המודיע' להכות בחזרה, לא היתה להם עוד ברירה, באותן הימים יכולת לראות, כש'יתד נאמן' מכה בגור ויום או יומיים מאוחר יותר, בדרך כלל בערב שבת כשהעיתון מופץ במספר עותקים גדול יותר תשובה ובנוסח לא כל כך עדין

בארכיון שלי ריכוז של רשימות כאלו, קחו לדוגמא את ההתפטרות של ישראל שפיגל האיש שלהם מ'המודיע' איזה מכתב הוא כתב ב'יתד' נגד 'המודיע', ומה ענו לו מעל גבי 'המודיע', היה היו זמנים

מה שיפה בידיעה הזו, הסיפור עם החלום של ר' חיים קנייבסקי ומה שהרב שך ענה לו

 —

בריונות ליטאית – השונאים רודפים אחר המחבל שבא לבזות את הרב שטיינמן בבני ברק

 

מי שתפס את התמונה הזו עשה חסד גדול עם הציבור ועם הענין, סוף סוף מבינים נכון איך זה נראה בבני ברק, ומדוע שאברכים בכולל ייאלצו לעזוב את הגמרא ולרדוף אחר מחבל-ליטאי שהגיע לישיבה ולכולל לבזות את מרן הגאון הגדול רבי אהרן לייב שטיינמן. מדובר בתלמיד ישיבת 'מעלות התורה' שבראשה עומד ר' שמואל אויערבך כשאליו הצטרפו תלמידים מגרודנא באשדוד שהיא ישיבה מחבלית וקבוצה מן החלק של פונוביז' המחבלית, במקום לשבת לצד הגמרא הם היו עסוקים אתמול, בהפצת פשקווילים בגנותו של הרב שטיינמן

אם חשב מאן דהוא כי הוויכוח הוא רק בין הגדולים, ולכן אסור ל'קטנים' להתעסק בנושא, צריך להשאיר את זה להם, אז הנה קחו וראו איך זה נראה, הרחוב הליטאי סוער. לא תאמינו, בבני ברק ובכל ריכוז ליטאי, 'חוק טל' מעניין עתה כשלג דאשתקד, יש נושא שהרבה יותר בוער וסוער והוא ה'מרן' מי ירש את הרב אלישיב הרב שטיינמן או ר' שמואל אויערבך

על זה כל המהומה, על זה הופכים את הישיבות ועל זה הורסים את כל אשר בנו גדולי הליטאים במשך מאה וחמישים שנה. הישיבות הפכו להיות סניפי מפלגות, לא עוד ישיבה לשם לימוד התורה אלא סניף מפלגה המפעילה את פעיליה בכל עת פוליטי, ומה לנו יותר מן השעה הזו, כשהעיתון הקובע מי הוא ה'מרן' יצא מידי המחבלים ועבר לידי השונאים

אוי לאותה בושה ואוי לאותה חרפה. מי שמכנים עצמם 'בני תורה' הם מבזי התורה, הם אלו אשר במקום ללמוד עסוקים בהפצת פשקווילים נגד גדול ראשי הישיבות בדורנו, מי שאף אחד מן האחרים לא מגיע לקרסולי קרסוליו, והכל בשל רצון אחד ויחיד שישלוט הראש המחבלי וחלילה לא מי מן השונאים

איך זה שתלמידים מרשים לעצמם לעשות דברים כאלו. ההסבר הוא מאוד פשוט, את זה הם למדו אצל מחנכיהם. שלשת השמואלים עם הרב קרלנשטיין מגרודנא במשך שנים מטיפים לאלימות, לאגרסיביות, וזו התוצאה. הם עומדים בראש הטרור הזה, הם נותנים לו את ההכשר, מפני שלא התורה חשובה להם, אלא השלטון מי יעמוד בראש

המחבלים ניסו במשך החדשים האחרונים ליצור וויכוח אידיאולוגי על מנת שיוכלו לטעון כי חלילה לא מתכוונים לשלטון אלא לאידיאולוגיה ולא הצליחו. גם במאבק הנוכחי על עתיד בני הישיבות, הרב שטיינמן מתנגד לכל פשרה והמחבלים מסכנים, הם התפללו, אמרו את כל התהילים על מנת שהרב שטיינמן יסכים לאיזו פשרה בשביל שתהיה להם עם מה להוכיח מדוע הם נגדו, וזה בינתיים לא עובד

  

שאלה גלויה לר' משה גרילק, מי טיפח את הבריון מדוע שתקת כל השנים?

 

סוף סוף הוא משמיע את קולו ואומר דברים ברורים כי נתי גרוסמן הוא בריון, וכי הוא מקוה כי זה הסוף לבריונות של 'יתד נאמן'. אני מסכים עם כל מילה שהוא אמר באותו כנס

אבל שאלה קשה לי אליך ר' משה גרילק, בניגוד לאחרים שלא יודעים ומי שאין להם כלים מתאימים איך וכיצד להגיב, אתה יודע על הנעשה, אתה מכיר אותו שנים, עבדת תחתיו ועברת סבל נורא ממנו, והיו לך את הכלים, אתה עורך 'משפחה' הרבה שנים, איך זה שבכל השנים נתת לבריון להשתולל מבלי שהגבת מבלי שיצאת בקול רעש גדול נגד הבריונות הזו

מדוע רק עתה כשהעיפו אותו פתחת את הפה, האם גם אתה מאלו שהם גבורים על חלשים? מדוע כשהוא השתולל וחובה היתה לעצור אותו לא עשית את המינימום המתבקש לעצור את הבריונות הזו

כן, אחרי שסבלת ממנו, כשהוא רצה לסגור לך את העיתון הגבת בדרך זו או אחרת, אבל לא אמרת דברים ברורים כי נתי גרוסמן הוא בריון, ורק עתה כשהוא סולק לרחוב יש לך את האומץ לעשות זאת

 –

ישראל אף על פי שחטא ישראל הוא אבל צר לי לומר כאן 'עס פאסט נישט'!!!

 

כואב לי לכתוב בנושא מפני שמדובר במי שמתבוסס עתה בבוץ קשה ואין זה המקום להוסיף מלח על הפצעים. ובכל זאת אין מנוס, חייב שייאמרו כמה דברים, בשביל שאחרים ילמדו ישמרו ויראו, ויבינו, כי מי שנוטל על עצמו אחריות ועומד בראשות מוסד חרדי כמו תלמוד תורה, ישיבה וכולל, נושא באחריות כבדה וחייב להיזהר ולהשמר גם ולמרות שהייצר חזק

איני בא כאן להטיף כאן מוסר בענינים הקשורים בגניבה הונאה ותאוה. אני רוצה הפעם להתעכב על משהו אחר וחמור, והוא אי ההבנה והיכולת של רבים וטובים לשפוט את מעמדם ומצבם להבין, כי מה שאחרים עושים, להם אסור לעשות

היה מי שהחדיר את המושג 'עס פאסט נישט', נמצא אנשים שעושים את אותו דבר, זה נענש, והאחר עובר את זה בשקט. מצאנו את זה גם בפרשת השבוע, משה רבנו נענש על מה שאחר לא היה נענש. כאשר אתה עומד בראש מוסד ציבורי אתה חייב לרסן את עצמך. ואם אינך יכול, תתפטר תעביר זאת למישהו אחר, וכאדם פרטי תעשה מה שהגמרא אומרת, ילבש שחורים ויתעטף שחורים ויילך לעיר אחרת ויעשה מה שלבו חפץ

אני יודע שיש ליענקי ברגר תירוצים מצויינים, כולל בפרשה החדשה שצצה עתה הקשורה באי יכולת לשלוט על יצריו. ואין ספק כי תופסים טרעמפ על מצבו, ולא אופתע שמי שמעידים נגדו עודדו אותם ואולי אף שילמו להם בשביל שיעשו לו כך כנקמה. לא חסר לו אויביים הרוצים לראותו עמוק עמוק באדמה. ובכל זאת גם אם אתה צודק אתה נושא באחריות

הציבור שלנו לא למד מה זו אחריות. הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו ציוה עלינו בראש חודש להביא קרבן חטאת לכפר עליו על הקדוש ברוך הוא, ומדוע? מפני שמיעט את הלבנה. זה מדהים, הקב"ה חלילה חטא שהוא זקוק לחטאת? הענין הוא שישנם במצבים הללו שני צדדים, אשמה, ואחריות. גם אם נניח שאתה לא אשם, אבל באחריות כולם נושאים אפילו שוגג, ולכן גם שוגג מביא חטאת

אי אפשר לברוח מאחריות, גם אם אתה צודק, גם אם טמנו לך פח, גם אם הגשת רשימות של ילדים הלומדים אצל הקנאים ועשית זאת בהסכמה עם מנהלי המוסדות שאינם לוקחים מן המדינה תמורת אחוזים, ובכל זאת נתפסת, אתה נושא באחריות ותשלם על זה

לי כואב כאן החילול ה' הגדול והנורא, מפני שזה מציג אותנו כתאבי בצע, ובעלי תאוה שאינם יודעים לשלוט על יצרם. שוב ושוב, אם היה מדובר באדם פרטי לא הייתי כותב מילה אחת בנושא.