הרבנית עדינה בר-שלום תקפה את הדרת הנשים מהמרחב הציבורי, וטענה כי לא כך אמורים להיות פני הדברים. "ההלכה מתייחסת לנשים בכבוד גדול", הבהירה.
בדברים שנשאה בבוקר (יום ב') בכנס הכלכלי "Women talking Women" לקידום נשים בתל אביב ציינה בר-שלום את "קווי המהדרין" באוטובוסים, והגדירה את התופעות הללו כ"הדרת נשים מהמרחב הציבורי". לדבריה, לא כך צריכים להיות פני הדברים שכן "ההלכה מתייחסת לנשים בכבוד גדול".
מש' יוסף במצרים עם הילדים עדינה ויעקב יוסף.
בשיחה עם ynet אמרה כי "הכוונה הראשונית של קווי המהדרין הייתה טובה. באוטובוסים צפופים גברים מתחככים בנשים, ואף אישה לא רוצה בכך. אבל הכוונות הטובות גרמו לחילול השם, כי אחרי שהעניין התפרץ – נשים נפגעו מהרעיון של ישיבה מאחורה. אם הגברים היו מחליטים אז שהם יושבים מאחור – הם היו מבטלים את כל האמירות וגורמים לקידוש השם. אך זו הייתה התעלמות במכוון".
על שירת נשים אמרה בר-שלום כי בטקסים רשמיים של מדינת ישראל (ואך ורק בהם), אפילו רבנים ראשיים נשארו לשבת בעת שירת נשים – שכן יציאה מהאולם תהיה הלבנת פני אדם ברבים. לדבריה, בצבא ניתן לדעת מראש מה אמור להיות – ולהימנע מזה, אבל "אם קרה וחייל נמצא באולם שזמרת שרה, שיכבוש מבטו בקרקע מבלי לחולל שערורייה – כי גם זה חילול השם".
בתו של הרב עובדיה יוסף התייחסה לסוגיית הפמיניזם במגזר, ואמרה כי "האישה החרדית סוגרת את עצמה מהחברה שבחוץ, במחשבה שהפמיניזם פוגע במשפחה", אך בעיניה ההלכה היהודית בעד שוויון בין המינים. בר-שלום, שהקימה את המכללה הראשונה לנשים חרדיות, אף הציגה בכנס את הגידול שחל בשנים האחרונות במספר החרדיות שיוצאות ללימודים אקדמיים.
כל כך חבל שלשמור על ערכיך שלך נחשב הלבנת פנים ורק את ערכי השני יש לשמור
למען האמת אני מבין מאד את עדינה בר שאול היא גרה בתל אביב ולא מכירה באמת ילדים או חברה שגדלה על טהרת הקדש מצידה לא משנה מה יקרה בציבור החרדי כי היא לא חלק ממנו
ולכן דבריה אפילו לא מיצגים אפילו את עדת ש"ס
אולי עדיף שתמשיך לתפור שמלות כלה אוליי בזה הם כן תקדש שם השם [לא בטוח]
אם היא רוצה להפוך את כולנו למדינת תל אביב ממילא היא היא הגורמת לחילול השם
אני לא מבין למה אף אחד לא יכול לשמור על זכויותיו וכולם צריכים להתקפל אל מול פני המצלמה
כמו שאני מבין יסוד הענין שהגברים יושבים מקדימה שנפסק באחד מספרי האחרונים [ש"ע] "מאחוריי ..ולא מאחוריי…ברכות סא א).
אכן הצפיפות באוטובוסים גוררת בעיות.
שילחמו שיהיו מספיק אוטובוסים, למה לא?
מה דעתך:
4 
3
מוסתר בשל דירוג נמוך. הקלק/י כדי לראות.
אשתו של הרב שך הלכה ללא כיסוי ראש
אחד שיודע (14.04.08)
ורק כשהגיעו לארץ, הוא 'עבד' עליה ואמר לה שכאן כולם הולכות עם כיסוי ראש, אז היא שמה. ובאמת, מאז כולם שמות, וחיות באושר ועושר עד קץ כל הימים. הרב וינברג בעל ה'שרידי אש' מסביר שכיסוי הראש נועד לסמן את האשה כנשואה זה מעין שלט 'אני מחוץ למשחק'. באופן עקרוני, אם יהיה מצב שנשים נשואות יהיו 'מסומנות' בדרך אחרת (עיגול בין בעיניים, כמנהג הודו, או טבעת נישואין כמנהג אירופה) אין בכך בעיה.
לא לגמרי מדויק? תג' ל-3.
יוני , חיפה (13.04.08)
התגובה שלך לא מדויקת: אני רק יודע על שבגרמניה לא כולן הלכו עם כיסוי ראש, ואכן עד שעלה אחד מגדולי התורה החרדים לארץ (לא אציין שמו. אין סיבה לעורר בלגן) אכן אשתו לא שמה כיסוי ראש. אין בזה לשון הרע או טעם לפגם. כך היה מנהג המקום, והדבר ידוע. אשתו של הרב סולוביצ'יק: דעתו לא היתה נוחה מכך שהיא לא שמה כיסוי ראש וכנשאל איך דבר כזה יכול לקרות בביתו, הוא ענה (ע"פ הגמרא שכשאדם מתגרש אפילו מזבח מוריד עליו דמעות) ש"עדיף שאני אוריד דמעות ולא שמזבח יוריד דמעות". זה שהיא עשתה אין זה אומר שהדבר תאם להלכה.
המקור:
http://www.ynet.co.il/Ext/App/TalkBack/CdaViewOpenTalkBack/0,11382,L-3530899,00.html
מה דעתך:
3 
3
יעקב בדן, בדיוק מסיבה זאת, העדיפו פוסקים רבים את כיסוי הפאה על כיסוי המטפחת או כובע:
א. מרן החזון איש, סבר שיש עדיפות לפאה על מטפחת, כיון שהיא מכסה את כל השערות כראוי, ובמטפחת לפעמים מתגלות שערותיה. והובאה דעתו בספר דינים והנהגות מהחזו"א (חלק ב' פ"ח אות ט'). כמו כן מעידים תלמידיו, הגר"י מאיר זצ"ל (שהעיד גם שהחזו"א התיר לאחותו לעשות פאה משערות עצמה, במעמד כמה מתלמידיו), הגר"י פרידמן, הגר"ח גריינמן, ועוד.
ובספר "מעשה איש" (חלק ג' פרק ו' – מעשה רב) מובא: "הרה"ג רבי אליהו פרידמן זצ"ל הגיע פעם לבית רבינו [החזו"א]… היה תמוה אצלו שראה את הרבנית, אשת רבינו, הולכת עם פאה על ראשה, וכנער ירושלמי, היה הדבר אצלו לפלא. אמר לו רבינו: ראיתיך תמה… מה שלבשה אשתי – אין זה שיער עצמי אלא פאה, ובאיזורים שלנו כך נהגו ללכת".
ב. מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א, במענה לשאלה שהובאה בספר "נזר החיים" (דף רי"ד): "בשם החזון איש אומרים, שיש מעלה בפאה, משום שמכסה את כל השערות… ויש אחרונים שמחמירים בפאה, אך אצלנו לא נהגו להחמיר".
ובספר מאיר עוז (סימן ע"ה) הביא את דברי הגר"ח קניבסקי שליט"א: "וכן הורה לי הגר"ח קניבסקי שליט"א, כששאלתיו אם ראוי לי להחמיר בזה, ונקט לשון המשנה ברורה, ושבמקומותינו המנהג ללכת עם פאה, והוסיף שאשתו של החזון איש הלכה עם פאה, וכן אמו אשת הקהילות יעקב, וסבתו, וכל נשות ליטא, הלכו עם פאה, ובוודאי שלא היו עושות דברים שאינם לכתחילה".
וכן מובא בספר "אורחות רבינו הקהילות יעקב" (חלק ג' אות ס"ג): "אמר לי הגר"ח קניבסקי שליט"א, זקנתו הרבנית ע"ה, אמו של מרן החזו"א זצוק"ל, לבשה פאה נכרית, וכן הרבנית ע"ה זוגתו של מרן החזו"א לבשה פאה נכרית, וכן הרבנית ע"ה זוגתו של מו"ר זצוק"ל [בעל הקהילות יעקב] לבשה פאה נכרית".
ג. מרן הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל, ראש ישיבת פורת יוסף ומגדולי הפוסקים הספרדיים:
בקונטרס "כיסוי ראש לאשה" (יו"ל בתשס"ח) מובא, "יש מהעולם שרצו לטעון שה"אור לציון" רק הליץ בעד המנהג אבל למעשה לא התיר, ולכן שאלתי את בנו הגאון רבי אליהו אבא שאול שליט"א האם נכון הדבר, וענה לי בזה הלשון, באופן כללי סבר אבי שמטפחת עדיפא, אבל כיון שיש נשים שיוצאות להן שערות מהמטפחת, העדיף אבי את הפאה והנהיג בביתו ללבוש פאה נכרית, שזה כיסוי יותר טוב, וכך הורה לנשים אחרות" (עיין בשו"ת אור לציון חלק ב' פרק מ"ה הלכה ט"ז, שם התיר במפורש).
ואכן אימתו את הענין עם הגאון רבי אליהו אבא שאול שליט"א, ראש ישיבת "אור לציון" ורבה של שכונת מטרסדורף בירושלים, ואמר כי כך הם הדברים, ממש כמו שכתב בקונטרס הנ"ל. וגם אישר את השמועה כי יש עמו מכתב ארוך מאביו הגאון זצ"ל בענין זה, ובו הוא כותב בפירוש כי יש עדיפות לפאה על מטפחת מפני שמצוי בה גילוי שערות, ואין הוא סובר כדעת המתירים גילוי אצבע אחת או שתי אצבעות וכו'. אך לא רצה לפרסם את המכתב עד אריכות ימים ושנים של הגר"ע יוסף.
ורמז למכתב זה ניתן לראות בספר "תפארת ציון", ושם כתב בזה הלשון: "והיתה לו (לגרב"צ אבא שאול זצ"ל) חכמה בפסק, לצאת מתוך בעיות סבוכות, ואכמ"ל. והיו הוראות שהיה עונה בחכמה, עד שיש שלא היו יורדים לסוף דעתו. וכגון בענין פאה נכרית… היה מסתיר פסקים מסויימים מחמת השלום. פעם אמר לי לערוך מפיו תשובה ארוכה ומנומקת בענין מסויים, ולהסתירה שלא תתפרסם אלא לאחר אריכות ימים ושנים".
ולאלה הממציאים בשמו שאסר ללבוש פאה, יעויין בשו"ת אור לציון חלק א' סימן י"א, שם כתב להתיר פאה, וחזר על זה בחלק ב' (פרק מ"ה הלכה ט"ז – קונטרס אחרון, פסקי הלכות בקצרה) ושם כתב:
"ראה בספר אור לציון תשובות חלק א' או"ח סי' י"א, במה שנתבאר שם ליישב דברי הרמ"א שכתב שמותר לקרות ק"ש כנגד אשה הלובשת פאה נכרית, ושמותר לה לצאת כך לשוק במקום שרגילות בכך, ונתבאר שם שכן היא גם דעת הרמב"ם ומרן השו"ע".
ד. מרן הגאון רבי שלום משאש זצ"ל, ראב"ד ירושלים ורבה של יהדות מרוקו (תבואות שמש אה"ע סי' קל"ז, שמש ומגן חלק ב' סי' ט"ו-י"ז):
"אני רואה במנהג זה [של לבישת פאה נכרית] דבר חשוב ביותר, ומעלה גדולה נמצאה בו, לפי מש"כ הפוסקים החולקים על מהר"ם אלשקר על מה שהתיר גילוי שערות חוץ לצמתן… והנה באלו הנשים הלובשות מטפחת, אי אפשר לומר "ונקה", כי המטפחת בורחת מן הראש, וגם מי שלובשות כובע נשאר הרבה שיער חוץ לצמתן, ועיני ראו נשי הרבנים קרוב לשליש ראשן מגולה, וכסהו והתגלה".
ועוד כתב, "טוב שנקח מנהג זה שיש בו כיסוי הראש לגמרי בלי להניח שום שערה יוצאת חוץ וכו', משתלבש מטפחת או כובע ותלך אחר מנהג שיש בו מחלוקת. ולדעת צד אחד יש בו משום פריעת ראש דאורייתא שנגלה שערה מגופה ממש".
ועוד כתב, "מצוה וחובה על הנשים להתקשט לבעליהן וכו' בהיתר, ולא להתנוול ע"י מטפחת ויגרמו לבעליהן לתת עיניהם באחרות ח"ו, וכמה חששו חז"ל והתירו הרבה איסורין שלא תתגנה האשה על בעלה".
אפשר לראות כאן את תשובתו באריכות:
http://kaduri.net/_Uploads/dbsAttachedFiles/17151.pdf
ה. מרן הגאון רבי בנימין זילבר זצ"ל, חבר מועצת גדולי התורה, בשו"ת "אז נדברו" (חלק י"ב סי' מ"א):
"גם האיסור דפריעת ראש באשה אינו מוכרח שזה רק בגלל צניעות, אלא ככל התורה שיש עוד טעמים שנעלמו מאיתנו, והראיה שהרי לפי הזוהר אסור גם בחדרי חדרים, ומשמע אפי' אין שם שום איש היא מוזהרת שלא יצאו השערות מחוץ להכיסוי. וזה לשון הזוהר פרשת נשא [מתורגם], "אמר ר' יהודה, שיער הראש של האשה שמתגלה, גורם לאחר להתגלות ולפגום אותה, בשל כך צריכה האשה שאפילו קורות ביתה לא יראו שערה אחת מראשה, כל שכן בחוץ". וכו'. ולזה ברור הוא שהשערות של הפאה לא הוי כשערות הטבעיים שלה, ויש לזה מעלה שאפשר לקיים בקל דברי הזוהר "דאפילו וכו' שערה אחת מראשה".
ו. מרן הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א, ראב"ד העדה החרדית, בשו"ת דת והלכה (סי' א'):
"בעוונותינו הרבים אלו הצעירות שמסירות הפאה נכרית לובשות מטפחת שאינה מכסה כל שערות הראש ממש, והבאנו שבזה האיסור לכ"ע חמור טפי אלף פעמים מאיסור פאה נכרית, וכן בלאו הכי לרוב הפוסקים שצריך מטפחת דוקא, כוונתם שצריך שני כיסויים מטפחת עם רדיד, שלא יתראה כלל משערות ראשן וכמבואר ברמב"ם ושו"ע, וזהו המנהג העתיק גם אצל הספרדים, וא"כ מצינו שבמטפחת לבד אין כאן תיקון רק פירצה ח"ו, והעיקר ביארנו שאין לחלק בענין זה בין אשכנזים לספרדים, שכולן נהגו פעם בלי פאה נכרית… ועל כן המחמיר יחמיר לעצמו אבל לא יקרא תגר על כל בית ישראל, ובפרט שחומרא בזה עלולה נמי לפעמים להביא ח"ו הרבה קלקולים, עד שמגיעים לאיסור תורה ממש, שהמחמיר צריך להיזהר ביותר לכסות כל השערות ממש במטפחת, שבלאו הכי יצא שכרו בהפסדו…
וביותר רצוני להדגיש, דהאוסר היום לכל אחד פאה נכרית מדינא, אינו מחמיר רק מיקל בזה מאוד, שאשה היום במטפחת אינה מכסה כל שערותיה תמיד, וזה מקום לחוש לאסור מדינא אפי' מהתורה לרשות הרבים, ואם בפאה נכרית החשש לרוב הפוסקים רק מדת יהודית, במטפחת החשש מגילוי שיער, והיינו פגיעה בדת משה ממש, וא"כ המחמיר עלול להקל לגרום איסור תורה, שרק יחידים אצל הספרדים שיפרקו פאה נכרית, יזהרו במטפחת שתכסה תמיד כל השערות כדין, וגם אם בפאה נכרית הרי זה שינוי מדרכי אבותינו, במטפחת לחוד ובמיוחד לספרדים הרי זה שינוי טפי, שזה מפורש בשו"ע שצריך עוד לרשות הרבים רדיד ולא סגי במטפחת לבד, וכן נהגו באמת אצלם מדורי דורות, עד שסביבם נשתנה המנהג והתחילו במטפחת לבד. וא"כ אפי' במטפחת אין בזה חומרא, רק קולא נגד הפסק ומנהג מדורי דורות שצריך חוץ מהמטפחת רדיד דוקא".
ז. הגאון רבי מיכל יהודה לפקוביץ זצ"ל, ראש ישיבת פוניבז', במכתב שהובא בקובץ בית הלל י"ט:
"בס"ד, י"ז סיון תשס"ד. למעלת כבוד הרב… על דבר אשר כמה שאלו בזה שחתמתי על כרוז שמשתמע ממנו קריאה להרחקת חבישת פאה נכרית, אפרש דעתי בענין.
הנה דבר פשוט שלא היתה כוונתי לחוות דעתי בעצם היתרון של הפאה הנכרית, אשר נידון זה כבר עלה על שולחן מלכים גדולי הדורות הקדמונים זי"ע, ומגדולי הדורות ז"ל היו שהנהיגו כן בביתם ונהרא נהרא ופשטיה, ובהרהור אחר פסקם יש בה פרצה.
ובאמת דכיסוי הראש ע"י פאה גרמה טובה לכיסוי נאות של שערות הראש לבל יראו החוצה, גם לאלו שע"י כיסוי המטפחת לא היה דבר זה נשמר אצלם היטב, וכל מטרת החתימה היתה לבקשת קבוצה לחזק המנהגים שהנהיגו ע"פ אמותיהם והחיזוק היה בתרתי, האחד שלא יראו עצמן כיוצאים מן הכלל, ועוד והוא העיקר, שלא יבואו ע"י המטפחת לפרוץ ולהוציא משערן החוצה כאשר נכשלו בזה רבים.
אבל התעמולה שעושין בדבר [נגד לבישת פאה], יש בזה סכנה, לערער עיקרי הצניעות המחוייבת מן הדין, ואין דעת תורה נוחה מזה שיצא ח"ו איזה פרצה, ואלו המבינים ישפיעו על השניים בכדי שהצניעות יהיה שמור בכלל ישראל".
ח. הגאון רבי משה ווינער שליט"א, חבר אגודת הרבנים דארה"ב וקנדה, בספרו "כבודה בת מלך":
"יש להעדיף לבישת פאה נכרית על כיסוי השיער ע"י מטפחת או כובע, מכיון שבהן קשה לכסות כל השיער בתמידות".
ט. הגאון רבי יצחק עבאדי שליט"א, ראש כולל "אוהל תורה" בלייקווד, בשו"ת אור יצחק (אה"ע סי' ג'), מעיד על דברי מרן הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל:
"וזכורני מיד לאחר נשואי שאלתי את הגאון הגדול הנ"ל [בעל אגרות משה] אם צריך ללבוש כובע על הפאה נכרית, ואמר לי שאין צריך. ועוד הוסיף לומר לי כי פאה נכרית יותר טוב ממטפחת, כי פאה נכרית מכסה את כל השערות, ועוד שבזה תמיד נשאר מכוסה כל זמן שהיא על ראשה, מה שאין כן במטפחת".
י. והוסיף על כך הגר"י עבאדי שליט"א – "ופוק חזי שדבריו צודקים".
יא. הגאון רבי יהודה טשזנר שליט"א, אב"ד ומו"צ באופקים, בספרו שערי תורת הבית:
"חובה על כל אשה נשואה לכסות ראשה. והרבה נשים שואלות במה עדיף לכסות ראשן, עם מטפחת או עם פאה? והנה מעיקר הדין כל דבר המכסה הוא כשר, אלא שיש כאן ענין של הידור מצוה. כי לכסות עם מטפחת הוא יותר צנוע מלבישת פאה, אכן הפאה מכסה יותר טוב את השערות שלה, כי בזה אפשר בקלות לכסות גם את כל השערות שבצדדים, וגם היא צמודה היטב ואינה נופלת, אבל עם מטפחת קשה לכסות את כל השערות שבצדדים, וגם המטפחת הרבה פעמים מחליקה וע"י זה מתגלים שערותיה. על כן, אשה שיודעת איך לקשור את המטפחת באופן שמכסה היטב את כל שערותיה, ובלי להחליק פה ושם, יש עדיפות והידור בלבישת מטפחת, אבל אם אינה יכולה להיזהר בזה, עדיף ללבוש פאה. ויש לשים לב, כי כל ענין כיסוי הראש הוא משום צניעות, שלא יראה מהשערות הטבעיות שלה החוצה".
יב. מרן הגאון רבי מרדכי גרוס שליט"א, אב"ד חניכי הישיבות, בספר "והיה מחניך קדוש":
"וצריכה להיזהר מאוד שלא יצא משיער ראשה אף משהו, ונשים שמשאירות שערות גדולות יקשה הדבר מאוד שלא יצאו מעט שערות דרך המטפחת, ועדיף שתלך עם פאה נכרית אף בבית, וע"י זה לא יצאו שערות".
יג. הגאון רבי גבריאל ציננער שליט"א, רב ומו"צ בבורו פארק, מח"ס "נטעי גבריאל", בקובץ אור ישראל (ל"ו-ל"ז):
"ולאחרונה שכשנודע החשש על הפאות שהם מע"ז הסירו הנשים את הפאות ולבשו מטפחות, וראינו בכמה מקומות ובפרט בערי ארה"ב שהיו יוצאות שערותיהן מבעד המטפחת, מה שלא אירע בפאה נכרית".
ועוד כתב: "יש מעלה בחבישת הפאה, שהרי בכיסוי מטפחת מצוי שחלק השיער מגולה, וכבר נתבאר בפוסקים לאסור כלל, דלא כדברי מהר"ם אלשקר סי' ל"ה".
ועוד כתב: "והנה בימים ההם היו נוהגים ללבוש צעיף ועליו המטפחת, שני כיסויים, או בכמה מקומות שנשים גילחו את שערות ראשן, ובימינו אין הדבר נהוג בכמה קהילות ישראל, לכן יש מעלה לחבוש פאה המכסה את כל השערות".
ועוד כתב: "עוד מקובל מגדולי ישראל טעם על שלא רצו להחמיר כל כך בזה [ולאסור לבישת פאה], מפני שלא תתגנה על בעלה. ובפרט בדורותינו אלה ראו ענין זה נחוץ למאוד, שדרכו לצאת חוצות לפרנסתו".
יד. הגאון רבי יוסף קאפח זצ"ל, מגדולי חכמי תימן, כתב בתשובה כתב יד שהתפרסמה בחוברת 'המשביר':
"פאה נכרית קדושה ומקודשת, והלוואי וכל בנות ישראל ינהגו בה. כי אין שום הלכה אצלנו שיש לקחת את האישה לדקורטור כדי שיבחר ויתאים לה את הלבוש המכער אותה דוקא, אלא מותרת להתנאות בפאה נכרית".
וכן הביא בספר "ברכת משה" על הלכות ברכות (פרק א' סעיף מ"ב בהערה): "וכ"כ מורי הגאון זצ"ל בתשובה כתב יד וזה לשונו, גם כיום לדעתי יכולה הכלה לחבוש פאה נכרית יפה שביפות ונהדרה שבנהדרות, והכי איתא במשנה, והוי כיסוי ראש מעליא".
טו. הגאון רבי שלמה אליעזר שיק שליט"א, מגדולי רבני חסידות ברסלב, בספר "שיחות מוהרא"ש" חלק ט':
"אלו הנשים שהולכות בשערותיהן, לא די שיש להן מטפחת, כי רואים בחוש אשר דרכה של המטפחת לזוז ממקומה, ובכך נראות שערות ראשה בחוץ. ועל כן טוב מאוד לחבוש פאה נכרית, שעל ידי זה לכל הפחות תהיינה מכוסות השערות. ואף שיש מהנשים הספרדיות הנוהגות שלא ללבוש פאה נכרית משום פריצותא, עם זאת מי שרוצה להסתכל בעין אמת ולהבין את האמת, ההכרח לו להודות, אשר אי אפשר בשום פנים ואופן לכסות את השערות במטפחת בלבד, כי היא נוטה הצידה, ואז נראות השערות בחוץ, ויש על זה קללה מהזוהר הקדוש, עד כדי כך שאומר הזוהר, שכל העניות והדחקות שאדם סובל, היא רק מחמת שהאשה הולכת בגילוי שערותיה בביתה, ומכל שכן בחוץ, ועל כן בזה שהאשה חובשת פאה נכרית הרי זה כמי שמתלבשת באיזה כובע, כי סוף כל סוף אין זה השיער שלה, כי אם כמו כובע על השיער, אשר זה טוב יותר, ובזה היא מכסה את כל שערותיה שאין רואים אותן בחוץ".
ובספר שיחות מוהרא"ש חלק י"ג: "בקרב הספרדים נוהגות רוב הנשים לילך רק בצעיף משי על השיער (מטפחת), והסכנה בזה, שהצעיף מחליק מהשיער, ואז נתגלות השערות. ואז טוב יותר לילך בפאה".
ובספר אשר בנחל (חלק ל"א, תשובה ה'-כ"ד): "כפי שהיום הולכות הנשים עם שערותיהן בלי תגלחת, ואזי חצי ראש בחוץ בגילוי שיער, בודאי עדיף ללכת עם פאה שיכסה את השערות לגמרי, וזה ברור מאד מאד".
טז. האדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל:
החילוק בין פאה למטפחת – "בעצם הענין דלבישת פאה נכרית, ולא להסתפק בכובע ומטפחת, מבואר ההכרח בזה בכמה מקומות. והרי רואים במוחש אשר לבישת כובע ואפי' מטפחת, משאירה חלק השיער בלתי מכוסה, על כל פנים במשך זמן קצר, זאת אומרת שעוברים על האיסור הגדול, וכהפסק דין בשו"ע או"ח סי' ע"ה" (אגרות קודש חלק י"ט, איגרת ז'תכ"ה).
הוראה לכל נשי חב"ד, ללא יוצא מן הכלל – "מבלי להיכנס לסיבות שמנעו עד עתה את ההנהגה של דברים מסויימים בבתי אנ"ש, בלבושים ובחינוך הבנים, רצוני להדגיש לכן שוב, שמהיום ואילך על כולן, ללא יוצא מן הכלל, להתאחד עם נשות אנ"ש הלובשות פאה" (אגרות קודש חלק י', איגרת ב'תתק"ע. מאידיש: "אגרות קודש מתורגמות" חלק ב'. הובא גם בליקוטי שיחות חלק כ"ג עמ' שמ"ט. איגרת זו נשלחה לכמה ארגוני נשים).
הוראה לכל אשה הלובשת פאה, לשכנע את חברותיה לעשות כמותה – "במענה למכתבה מד' תצוה בנוגע לפאה, בו כותבת שאינה מבינה בדיוק מה הכוונה בזה, ענין הפאה הוא, שהשערות תהיינה מכוסות לגמרי, ובמילא אם מכסים רק חלק, אין זה כפי שהכוונה בזה היא. גם היתה צריכה להשתדל שגם אחרות יעשו כן, ולבאר להן שזוהי הדרך וסגולה לבריאות, פרנסה ונחת אמיתי מהילדים, והשי"ת יעזור לבשר בשורות בזה" (אגרות קודש חלק ח', איגרת ב'תס"ג. מאידיש: "אגרות קודש מתורגמות" חלק ב').
גם אם מישהי תבטיח לכסות היטב עם מטפחת, יש להורות לה ללבוש פאה – "ובפרט שכאמור זהו נוגע לרבים, שאפילו אם פלונית אומרת שבהנוגע אליה אין נפקא מינה באיזה אופן תכסה ראשה, כיון שבכל אופן יהיה הכיסוי כדבעי, מובן שאינה יכולה להבטיח בהנוגע לאחרות" (אגרות קודש חלק ט"ו, איגרת ה'תקי"ג).
הוראה לאשה להדר וללכת עם פאה, אף אם אמה הלכה עם מטפחת – "יש מקום לומר שמי שהוא יטעון על דבר הנהגת האמהות שלאו דוקא בפאה. אבל כבר מילתי אמורה, שהרי זה מברכות עקבתא דמשיחא, אשר בת קמה באמה להוסיף עליה בשמירת התורה והמצוה" (שם).
וכך כתב הגאון רבי מרדכי שמואל אשכנזי שליט"א, רב ואב"ד דכפר חב"ד, במכתב מיוחד שפירסם:
"ב"ה, ערב ראש השנה תשס"ח. אל אנ"ש שיחיו תושבי הכפר. בקשר לכיסוי הראש של נשים נשואות, אשר לאחרונה נהייתה בזה פירצה נוראה – הנני להודיע: א. מובן ופשוט אשר בחבישת מטפחת או כובע, כשאפי' רק מקצת מהשערות מגולות – הרי זה היפך השולחן ערוך! ב. ע"פ הוראות כ"ק אדמו"ר, על האשה לחבוש אך ורק פאה נכרית! הדברים מחייבים את כל אחת ואחת ללא יוצאת מן הכלל. אי לכך: אין לתושבת הכפר לצאת מביתה ללא חבישת פאה, והנני רואה בהוראה זו חלק מתקנון הכפר! ונזכה לכתיבה וחתימה טובה, כהבטחותיו הקדושות של הרבי שע"י חבישת הפאה זוכים לבני חיי ומזוני ולפרנסה".
וכן הביא בספר "מאיר עוז" (סי' ע"ה סעיף ב' אות ב') בשם כל גדולי ישראל, וזה לשונו: "ושמעתי שהורו גדולי ישראל, אחר שנתגלה שיש שערות הבאות מע"ז, ורצו אברכים יר"ש לשנות המנהג ולהתחיל ללכת עם כיסוי ראש מבד – לא הסכימו לזה, וטענו שכיון שלמעשה בכיסוי ראש רגיל בדרך כלל מתגלה מקצת מהשערות, משא"כ בפאה, לכן אין לשנות את המנהג".
מה דעתך:
3 
2
ממש מכל קצווי הקשת… מדהים! תשובה לתעמולה נגד הפאות, המלאה בדרך כלל בשקרים ידועים…
ולשיקופצקי אני רוצה לומר, איך בדיוק רצית להגן על הרבנית יוסף, ע"י הכפשת הרבנית שך? בכל מקרה, תמונות הרבנית יוסף ידועים בציבור, וכיסוי הראש שלה הוא למשל ולשנינה. חבל מאוד שדוקא בעלה הרב מצא לו לנכון להילחם בפאות.
מה דעתך:
1 
1
ההלכה פוסקת בנוגע לכסוי ראש שהולכים כמנהג המקום [ע"ה] זה ההסבר הפשוט
התמונה מקורה במצריים שם אפילו לרבנים לא היו חיים קלים [מספר פעמים תקפו את הרב במטרה לפגוע בו ]
מה דעתך:
0 
1
שאלת תם.
אשה בכיסוי ראש כזה נקראת חרדית?
בעלה נקרא חרדי?
אם הדבר מותר לפי ההלכה, ובודאי הוא מותר, אם אשתו של גדול הדור ככה כיסת ראשה לפני למעלה מחמישים שנה!….
מה המשמעות ההלכתית וההשקפתית לימינו, אשמח להחכים!
מהיכן השגתם את התמונה ה מדהימה הזו?
מה דעתך:
4 
3
התמונה פה ועוד תמונות רבות מהשנים ההם רק מוכיחות איך כל העניין הזה של חיצוניות ולבוש אחיד בציבור החרדי הוא לא יותר מהמצאה של כמה עשורים שבהם הפכו את הטפל לעיקר וקידשו חליפות וכובעים איטלקיים יותר מ"קדושת מעשר שני" .חפשו תמונות לפני 50 שנה מישיבת מיר ותראו בחורים מגולחים עם חליפות בצבע חאקי כיפות קטנות וקסקטים. רק היום כל ילד וכל טמבל שחזר בתושבה עוטה על עצמו תחפושת של אדמו"ר, הכי מגוחכים הם הספרדים הטיפשים(אני מרוקאי) שמתלהבים ללבוש בגדים שלא שיערום אבותינו, ולגדל פאות נחש שאפילו גדולי הרבנים במזרח לא גידלו, טיפשות והבל. עוד סימפטום שמבודד את הדת ומרחיק אותה מעם ישראל.
מה דעתך:
4 
1
אבי, לבן איש חי היו פיאות ארוכות כאורך זקנו, אי אפשר היה להבחין בכך משום שהן היו מכוסות בזקן העבות. היום קוראים לזה רסטות..
מה דעתך:
0 
0
לפי הקבלה אין מלכות נוגעת בחברתה וידוע שהבן איש חי הקפיד על חומרות הקבלה. אם הייתי צריך לנחש הייתי אומר שפאותיו קצרות כידוע לי על דעת הארי הקדוש. אבל אין לי שום ידע עובדתי על הנושא
מה דעתך:
0 
0
אכן אין לך ידע. לי יש תמונה.
מה דעתך:
2 
0
בושנו לקרוא תגובות המטילות דופי בגדולי ישראל. איך אשה מכסה את ראשה בביתה זה עניינה, ולא עניינם של בורים ועמי ארצות.
מה דעתך:
4 
2
אדון מ. הנכבד, בושתי וגם נכלמתי לקרוא את תגובתך המיתממת, הצועקת ל"בזיון גדולי ישראל", כשאנחנו דנים בתמונה משפחתית שלא צולמה בבית אלא בריש גלי, ע"י צלם תמונות מקצועי (בזמן ההוא לא היו מצלמות זמינות בכל בית, וגם אי אפשר לתרץ בדוחק שהיתה זאת "צלמת" כי המקצוע אז היה גברי לחלוטין), והתמונה נשלחה לעיתון (כמדומני 'הארץ') כתמונה ככל התמונות, שמשפחת יוסף אינם מתביישים בה כלל.
גם התירוצים המגוחכים ש"ככה היו הנשים מכסות אז את הראש", מראות עד כמה אנשים כאן נדחקו לפינה, כשהם רואים את אשת הרב עובדיה יוסף, שנלחם בכל כוחו בפאות, בצורה תמוהה, הולכת כמעט בגילוי ראש. אפשר ללמד עליה זכות ולהסביר שהמטפחת החליקה מראשה, אבל זה שאשתו כיסתה כך את הראש, היא מציאות עגומה, שאפשר לראות בכל התמונות שלה, בין היתר בספר "באשר תלך", המספר על תולדות חייה, וגם אמו של הגר"ע יוסף כיסתה כך את הראש, כמו שאפשר לראות כאן – חמישה אצבעות מגולות, לפחות:
http://www.kikarhashabat.co.il/22208.html
וכאשר העסקנים רוצים ללמד אותנו על "אמותינו", פתאום נשלפים תמונות של נשים עם רדידים או רעלות, אבל כאן, כשרואים איך נראית אשתו של הרב עובדיה יוסף, נשמעים זמירות חדשות. אצל הרבנים האשכנזים, רוב הנשים הלכו עם פאה, כפיתרון של "לכתחילה" ולא בדיעבד, בחמישים שנה האחרונות, היו יותר ממנין פוסקים אשכנזים שקראו לציבור הנשים ללכת דוקא עם פאה, משום שזה כיסוי ראש מעולה, וגם אצל הספרדיים לא חסרו פוסקים שהתירו פאה, בניגוד גמור לדעתו של הגר"ע יוסף, כמו הגאון בעל "כף החיים", הגאון רבי רפאל ברוך טולדנו, אב"ד מקנאס, הגאון רבי חיים כסאר, מגדולי חכמי תימן, הגאון רבי עובדיה הדאיה, ראש ישיבת המקובלים בית אל, הגאון רבי בן ציון אבא שאול, ראש ישיבת פורת יוסף, הגאון רבי שלום משאש, רבה של ירושלים וגדול חכמי מרוקו, ועוד.
ואפשר לעיין בתשובתיו המקיפות של הגאון רבי שלום משאש זצוק"ל, שהקיף את הנושא מכל הזויות ההלכתיות שלו, ומביא עשרות פוסקי הלכה שהתירו פאה:
http://kaduri.net/_Uploads/dbsAttachedFiles/17151.pdf
ושם אפשר לקרוא על כיסוי הראש המועדף על הגר"ש משאש, ועל התייחסותו לנשים כמו אשת הגר"ע יוסף:
"והנה באלו הנשים הלובשות מטפחת, אי אפשר לומר "ונקה", כי המטפחת בורחת מן הראש, וגם מי שלובשות כובע נשאר הרבה שיער חוץ לצמתן, ועיני ראו נשי הרבנים קרוב לשליש ראשן מגולה, וכסהו והתגלה. ואף שיש פוסקים שהתירו וסמכו על מהר"ם אלשקר, מ"מ הלא ההיתר שלו ג"כ מטעם מנהג שנתחדש וכמש"כ הראש"ל שליט"א. ולדעת האוסרים יש מהם אומרים שזה בכלל פריעת ראש ממש ויש בזה איסורא דאורייתא. ועיין בספר דת והלכה (דף י"ח והנמשך) שהאריך בזה בשם הפוסקים להחמיר ובכללם החזו"א זצ"ל".
רק יש להעיר שכאן בתמונה אין שליש ראש מגולה, אלא שליש ראש מכוסה… ואוי לאותה בושה, שדוקא הרב עובדיה יוסף מצא לו מקום להילחם באותן נשים צדקניות ההולכות לפי פסקי רבניהם, ולהילחם בהם, ולדוגמא, כאשר הגר"מ שטרנבוך שליט"א, ראב"ד העדה החרדית, כתב להתיר פאה, דיבר עליו הגר"ע יוסף בשיעורו, וקרא לו "שוטה, בהמה, לא נורמלי, משוגע…" אפשר לשמוע את ההקלטה בלינק זה:
http://www.kikarhashabat.co.il/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%94-%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3-54.html
כך היא דרכה של תורה? בפרט שאשתו הולכת כך?
אגב, באותה הקלטה הוא נשען על "מהר"ם אלשקר", ומתרץ בכך את המנהג לגלות "שתי אצבעות". אז ראשית, בתמונה זו אנו רואים לאן הובילו אותם "שתי אצבעות", וכדי בזיון וקצף. ושנית, מעניין מי יכול למצוא לי בתגובתו של מהר"ם אלשקר, שמותר לגלות שתי אצבעות?
אכן, "הופכים את המותר אסור ואת האסור מותר"! (ציטוט מאותה הקלטה)
מה דעתך:
4 
1
תהיינה דעותינו אשר תהיינה, ראוי שנכבד את גדולי הדור ונשותיהם שבמסירות נפש עצומה זיכו את ישראל בתורתם. זו לא רק תורה, אלא גם דרך ארץ.
מה דעתך:
3 
2
בוודאי שצריך לכבד את גדולי הדור. אני אישית, מאוד מעריך ומוקיר את הגר"ע יוסף ואת גדלותו התורנית. רק כאמור, מצער אותי לראות שהגר"ע יוסף עצמו אינו נוהג בכבוד כלפי מתנגדיו התורניים, שאין להם שום דבר נגדו אישית, וכל חטאם הוא שחלקו עליו בהלכה, וכמו שאפשר לראות בכתבתו של העיתונאי המוערך אבישי בן חיים, 'אין עוד מלבדו':
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/676/090.html
מה דעתך:
2 
1
כשכבודו יכבד בלימודו את כל הפוסקים, גם אלה שאסרו פאה נכרית ולא רק אלה שהתירו, אז יוכל ללמוד את הסוגיה כראוי. בינתיים עושה רושם שהכותב הנכבד מעורב בעניין באופן רגשי. לפיכך, ממליץ לו ללמוד בעיון סוגיה אחרת.
מה דעתך:
2 
1
נכנסת לאתר של רפורמים כפשוטו. שמור על נפשך.
בנוסף, הרפורמים מפחדים מהאמת וחוסמים תגובות, כן, חוסמים תגובות.
רוממות "הנאורות" בגרונם וחרב החושך בידם.
אם זה ההתמודדות שלהם מול האמת, אני מרגיש רגוע.
מה דעתך:
0 
3
מרוב שהם "חוסמים" תגובות, אפילו חולי נפש כמוך הם לא מסננים. לתשומת לב עורך האתר היקר, שנרדם בשמירה ומאשר תגובות של אנשים מתוסכלים שאין להם מה למכור.
מה דעתך:
1 
0
מוסתר בשל דירוג נמוך. הקלק/י כדי לראות.
עבר המון זמן, אנשים משתנים עם השנים.
אז זה לא "בו בזמן שאשתו הולכת.." ברור שאם היא היתה חיה היום היא היתה הולכת לא אחרת מאשר כל אישה חרדית ספרדית.
צניעות היא דבר שדי תלוי במנהג המקום.
מה דעתך:
5 
1
מה שאני רואה בתמונה זה אברך צעיר ואשתו הצדיקה האוהבים את ילדיהם. זו תמונה משפחתית. איך ומתי הופצה, זה כבר עניין אחר. מכל מקום, באותה תקופה רוב הנשים הקפידו פחות על כיסוי ראש מאשר בדורנו. לדוגמא, באירופה הרבה נשות רבנים הלכו בגילוי ראש, והדבר היחיד שרבנים אשכנזים הצליחו לשכנע את נשותיהן היה חבישת פאה נכרית, וככה המנהג הזה התפשט. מכל מקום, הגר"ע יוסף נגד פאה נכרית כי לדעתו יש איסור לחבוש פאה נכרית, וכבר קדמוהו בכך פוסקים גדולים, גם אשכנזים וגם ספרדים.
מה דעתך:
5 
1
מ. עוד הפעם היתממות? וללכת עם חצי ראש מגולה, זה מותר, זה בסדר?
מה דעתך:
1 
6
אשה ההולכת בביתה בכיסוי ראש מלא עושה זאת ממדת חסידות, אולם ההלכה מתירה לאשה ללכת בכיסוי ראש חלקי בביתה (וזה היה מנהג בנות ישראל המוזכר במקורות, שבביתן היו הולכות בכיפה שאיננה מכסה את כל שערות הראש). באשר לרשות הרבים, דת יהודית תלויה במנהג המקום, ונחלקו הפוסקים מה פירוש ראשה פרוע. להלכה וגדריה, ראה שו"ת יביע אומר חלק ה, סימן ה.
מה דעתך:
5 
1
ההיתממות של מ. נוגעת ללב. לדידו התמונה היא ביתית לחלוטין, וכך הרבנית הלכה בביתה, אבל בחוץ היא משכה את המטפחת קדימה… פשוט מגוחך, אין מילים.
מה דעתך:
2 
2
מאיפה לך איך הרבנית הלכה ברחוב? התמונה הזאת לא צולמה ברחוב. בזכות נשים צדקניות כמו הרבנית מרגלית יוסף שאהבה וכיבדה את התורה ומסרה את נפשה כדי שהגר"ע יוסף יעסוק בתורה,
נגאלים ישראל.
מה דעתך:
2 
1
נאמר בירושלמי (סנהדרין פרק ב הלכה ד): אית תניי תני (יש תנא ששונה) – הנשים מהלכות תחילה (בהלוויה) והאנשים אחריהם, ואית תניי תני – אנשים תחילה והנשים אחריהם. מאן דמר (מי שאמר) הנשים תחילה – (מפני) שהן גרמו מיתה לעולם. מאן דמר האנשים תחילה – מפני כבוד בנות ישראל שלא יהו מביטין בנשים.
נמצינו למדים שני דברים: א. יש אומרים שבהלוויה הנשים הולכות מקדימה, אולם הנימוק לדעה זו הוא שהנשים גרמו מוות לעולם (ולפיכך נימוק זה אינו רלוונטי אלא בהלוויה). ב, לפי הדעה הנייה – הנשים מהלכות מאחורה, אבל לא כדי שהגברים לא יחטאו כמו שהחרדים חושבים, ולא כדי להדיר את הנשים כמו שהחילונים חושבים, אלא מפני כבוד בנות ישראל, שלא יסתכלו עליהם.
אך האמת היא שאין לדמות הלוויה לנסיעה באוטובוס. בהלוויה כולם באים להשתתף באירוע עם מטרה מסוימת, ובאירועים כאלה אמרו חכמים שיש להפריד בין גברים לנשים, אבל בנסיעה באוטובוס אין שום דבר המשתף את הנוסעים – כל אחד שם נמצא בדרכו שלו, וזה בדיוק כמו הליכה ברחוב שאין מקור בהלכה להפריד.
מה דעתך:
3 
2