סכסוכי האחים בבית הרב עובדיה יוסף הופכים ליצריים ויצירתיים יותר ויותר: קנאה ועוד קינה.

ימים ספורים עברו מאז פורסם כי אחד מבני משפחתו של הרב עובדיה יוסף התלונן נגדו בפני מבקר המדינה – והמבוכה בבית "מרן" גדולה. "כבר בשבת עדכנו את הרב על התלונה", סיפר ל-ynet אחד מבני המשפחה, "הוא לקח ללב את הסיפור – ומאז הוא בצער גדול".

קובי נחשוני וויינט

לדברי בן המשפחה, האווירה הקשה בבית היא לא על עצם התלונה, שכולם משוכנעים שתסתיים בלא כלום, אלא "על המעשה החמור של בגידה ברב הקשיש ובמשפחה – על ידי אחד מבניה".

 בינתיים נראה כי יש מי שמוצא דרכים מקוריות ויצירתיות במיוחד להתמודד עם המציאות שאליה נקלע בית הרב. כיומיים לאחר התפוצצות הפרשה, כתב אחד מבני הבית "קינה", המבכה את היחסים העכורים בתוך המשפחה.

 הטקסט, שנכתב כפרפראזה על אחת הקינות המסורתיות על חורבן בית המקדש, הוא קטע מחורז המספר על סכסוכי האחים – בניו של הרב עובדיה, ועל מחלתו של אחד מהם – הרב יעקב יוסף. הוא אף רומז כי כלתו של "מרן", שגרה עם משפחתה בבית הרב, היא שמונעת את האחדות.

 הקינה נחתמה בידי "נכדים כואבים ובני המשפחה" והופצה ביומיים האחרונים בין בני משפחת יוסף, וזהו חלק ממנה: "אוי מה היה לנו – ריב ומדון במשפחתנו/ אבינו רוענו מחמדנו היה לחרפה – תכסינו בושה וכלימה/ איך נפלנו שודד – זדים יקראו עלינו הידד/ משפחת מרנא יוסף – עסוקים בקרב מאסף…

 "בבתינו תככים וסרה – כבודו מדוני שררה/ על מי העלילו עלילה – על בשר מבשרה/ תחת עת לשלום ושלווה – בתוך המשפחה פנו למלחמה/ כי רק אם תשקוט הכלה – תוסר מיד העלילה/ כי אין לה גבול ומידה – להפוך את אחדותנו לשנאה/ לא ננוח ולא נשקוט עד תוסר העלילה/ ואת השלום והשמחה נשיב למשפחה".

 הפיוטים והחריזות הם אולי בריחה מסוימת מאווירת הפלגנות והמחנאות בבית הסוער של הרב עובדיה יוסף, אבל הם לא מכסים על התכונה: הכל ממשיכים לחפש את ה"מוֹסר" (במלעיל, ובהברה אשכנזית) – ה"שטינקר", שהגיש את התלונה למבקר המדינה.

 האחים והאחיות ממחנה משה ויהודית – הבן הצעיר של "מרן" ואשתו, לא צריכים להרחיק מעצמם חשדות, אך כל השאר עסוקים בכך כמעט ללא הפסקה כבר מיום שישי, מגובים ב"אליבי". כל אחד גם מנסה להפיל את התיק על האחר, מצויד בהקלטות ובהוכחות אחרות. נדמה כי הדיס-אינפורמציה חוגגת, אבל הבית קצת פחות.

יום אחרי ה"קינה" שחיבר אחד מבני המשפחה נגד כלתו של "מרן", מגיב המחנה הנגדי בפיוט משלו. תחת הכותרת "קינה על קנאה", מאשים המחבר את אחד הבנים כי הלשין בפני מבקר המדינה על אביו וייחס לו מעשי שחיתות שלא היו – הכל בגלל קנאתו באחיו.

"בן סורר קם באביו הגדול/ מסרוֹ לשלטונות ופרק מעליו עול/ עז פנים ביקר בהיכל המבקר/ ובלבד שאת עיני אחיו יֵעַקר", נכתב בפיוט – גם הוא, כמו הקינה הקודמת, פרפראזה לאחד הטקסטים המבכים את חורבן בית המקדש.

 בהמשך מואשם בנו של הרב עובדיה, כי הוא מייחל למות אביו: "אומר בכל עת יקרבו ימי אבלו/ לנקום נקמה ולישב על מקומו… בשומעו כי אחיו עולה לגדולה/ תבער בקרבו כמו אש הקנאה/ זה שלמד תורה, כמה מעשיו מקולקלים/ עינו צרה וגאוותו שחקים… אוי כי זהו רב הדומה למלאך חבלה".

 בבית נוסף של הקינה מכונה האח "חסר לב", הרודף את אחיו הצעיר. "שוכן מרומים לא יאבה סלוח לו", נכתב עוד בקינה החדשה.